StandWithUs
הוא ארגון בינלאומי שמקדיש את פעילותו למאבק באנטישמיות. מייקל דיקסון, המנהל של הארגון בישראל, מסביר את דרכי הפעולה של הארגון, שמגיע מדי שבוע לשני מיליון אנשים בכל העולם
ביום שני ציין ארגון StandWithUs את ההכשרה של השגריר הצעיר ה-1000 במספר ושבע שנות פעילות בישראל. StandWithUs הוא ארגון בינלאומי ללא מטרות רווח, שמקדיש את פעילותו לידע את אוכלוסיית העולם על המתרחש בישראל ולסיוע במלחמה בשנאה ובאנטישמיות.
חברי הארגון מגיעים מארצות הברית, מישראל ומאירופה ופועלים באמצעות אמצעי התקשורת, כנסים, סיורים בישראל וקמפיינים פנים אל פנים וברשתות החברתיות. תכנית הדגל של הארגון היא ה- Fellowship, שמכשירה שגרירים צעירים, סטודנטים, לפעילות הסברתית על ישראל. הצעירים מוציאים בכל שנה פרויקטים שונים המכוונים לקהילות העולם, כמו למשל אירוע Once in a Lifetime בשנה שעברה, שהביא אל ישראל משתמשי אינסטגרם מובילים מכל העולם.
מייקל דיקסון הוא המנהל של StandWithUs בישראל. דיקסון, 35, נולד בבריטניה, ועלה לארץ בשנת 2005 עם משפחתו. כיום, הוא מתגורר ברעננה עם אשתו וחמשת ילדיו.
- איך עלה הרעיון של StandWithUs?
"קבוצה של צעירים וצעירות מלוס אנג'לס, התקבצו יחד בסלון של מי שהיום היא המנכ"לית של הארגון, רוז רותשטיין. זה היה בשנת 2001, בזמן האינתיפאדה, סטודנטים ואנשים שהיו בעד ישראל מצאו את עצמם עם בעיה להסביר ולהבין את מה שמתרחש בישראל. בזמן שבתי קפה ואוטובוסים התפוצצו הופצו שקרים על מה שקורה בישראל. הם רצו לעשות משהו בנושא. 12 שנים אחר כך יהיה להם ארגון בינלאומי שפועל במאות קמפוסים בצפון-אמריקה, שהפעילות שלהם אונליין תגיע לשני מיליון אנשים בשבוע, ושתהיה להם פעילות בכל העולם".
- כיצד פועל הארגון?
"כיום, יש לנו שני מוקדי פעילות: הראשון הוא בקמפוס, בגלל שקמפוסים הם המקומות בהם מנהיגי העתיד מתעצבים ומצביעי העתיד לומדים. שם גם האקלים האנטי-ישראלי נמצא בשיאו. המוקד השני הוא הקהילה. אנחנו רוצים להגיע גם לאנשים יהודיים וגם לאנשים לא-יהודים. אנחנו רוצים להגיב מהר לקמפיינים אנטי-ישראליים. למשל במתקפות אנטי ישראליות ב'שבוע האפרטהייד הישראל', אנחנו רוצים ולספק לאנשים שמתמודדים עם המתקפות האלה תמיכה".
- כיצד אתם עושים זאת?
"באוניברסיטה בסן דייגו, למשל, בנו קיר ענקי שקראו לו 'קיר האפרטהייד'. זה היה מיצג של גדר הביטחון, וכתבו עליו את השקרים הכי הזויים על ישראל. באותו הקמפוס בנינו קיר משלנו. הוא היה צבעוני, הגיב לשקרים שלהם עם עובדות והציג גם את הפנים החיוביים של ישראל: רבגוניות, חופש דת, חופש ביטוי, זכויות אדם ועוד. גם תגובה לשקרים שלהם וגם הצגה חיובית של ישראל".
- מי בעצם קהל היעד שלכם?
"אנחנו לא מתיימרים לנסות ולשכנע את השונאים. יש אנשים שפועלים מתוך אג'נדה מלאת שנאה. אנחנו לא מצפים לשכנע אותם, אבל אם אנחנו יכולים לחשוף אותם, את האג'נדה שלהם ואת השקרים, אז הצלחנו. אנחנו רוצים להגיע לקהל הרחב, אנשים שלא יודעים מספיק או שלא מתעסקים יותר מדי בישראל. אנחנו לא רוצים שהדבר היחיד שהם ישמעו הוא שקר. אנחנו רוצים שהם ישמעו דברים חיוביים על ישראל, ושאם הם ייתקלו בפרופגנדה אנטי-ישראל, אנחנו רוצים לוודא שהם יראו גם תגובה נגדית עם האמת".
- מה אתה חושב שהציבור בחו"ל חושב על ישראל?
"אנשים רואים את ישראל דרך הפריזמה התקשורתית. התקשורת מספרת סיפור מאד סובייקטיבי, של מלחמה, והיא לא אוהבת לדווח על החדשות הטובות. למרות זאת, אני לא חושב שאנשים בהכרח מוכוונים מראש לשנוא את ישראל. אני חושב שרוב האנשים לא יודעים יותר מדי על ישראל ולא בהכרח נותנים תשומת לב מיוחדת לישראל. אנחנו יכולים להגיע לאנשים האלה באמצעות קמפיינים חיוביים.
"הבאנו לארץ בלוגרים בולטים מכל העולם, עיתונאים, סטודנטים למשפט בינלאומי, סטודנטים לרפואה שלקחו חלק בכנס לרפואה הומניטארית פה ועוד. אלה אנשים שמתחברים לישראל לא דרך החדשות, לא כי אכפת להם במיוחד מישראל, אלא דרך תחומי העניין האישיים שלהם. אנחנו בונים מערכות יחסים באמצעות חיבור המבקרים עם ישראלים מאותם תחומים.
"אנשים לא סומכים על ממשלות. אנשים לא סומכים על הודעות שמגיעות מדוברים רשמיים, אבל הם כן מאמינים באנשים ומגיבים לאנשים, במיוחד דרך הרשתות החברתיות".
- ואכן הרשתות החברתיות והפייסבוק מהווים כלי חשוב במאבק של הארגון על תדמיתה של ישראל.
"אנחנו מגיעים לשני מיליון אנשים בשבוע ברשתות החברתיות. בעיתות משבר, כמו למשל בזמן המבצעים האחרונים נגד חמאס בעזה, הצבנו חדרי מצב, ואנשים שלנו עבדו בפייסבוק, בטוויטר וביו טיוב. כל הדברים האלה הם אפקטיביים מאד, כך שהאופן בו אנו עובדים במדיה החברתית דומה מאד לדרך העבודה שלנו באופן כללי: להגיב לשקרים, ובבעתות שגרה, אנחנו מפרסמים סיפורים חיוביים על ישראל, דברים שאנשים יכולים להתחבר אליהם מנקודת המבט האנושית שלהם".